תקדימים משפטיים
תקדימים בהם מילא משרד גיסין ושות׳ תפקיד מרכזי ומכריע
פירוקה של חברה זרה יכול להתבצע בישראל, מקום בו נמצא מקום מגוריהם של הנושים העיקריים של החברה בישראל; פסק הדין מאפשר את יישומם של דיני חדלות פירעון בישראל ואת החלת סמכות שיפוט של ביתי משפט על חברות זרות שהנפיקו אג”ח בישראל.
מינוי עו”ד גיא גיסין כבעל תפקיד בחברה קנדית אשר גייסה כ 180 מיליון ₪ אגרות חוב בישראל וקרסה מספר חודשים לאחר מכן. במסגרת צו המינוי הוקנו לבעל התפקיד סמכויות פעולה, קבלת מידע וחקירה נרחבות בישראל ובחו”ל, לרבות סמכות התקשרות בהסכמי שיתוף פעולה עם בעלי תפקיד קנדים אשר מונו לניהול נכסי חברות הבת בקנדה. צו המינוי הוכר מאוחר יותר גם על-ידי בית המשפט הקנדי ובעל התפקיד הוכר בקנדה כ”Foreign Representative” של החברה והליך חדלות הפירעון הישראלי כ”Foreign Main Proceeding”
פסק הדין עוסק בהטלת אחריות נזיקין על הבורסה לניירות ערך בתל אביב, על מסלקת הבורסה ועל החברה לרישומים (להלן יחד “המעוולים”) כלפי בעלי המניות מהציבור. מקור הטלת האחריות הינה רשלנותם של המעוולים במילוי תפקידם להבטחת מסחר נאות והוגן של הבורסה והפרת חובת הזהירות שחבו כלפי בעלי המניות ביחס להנפקה, סליקה ורישום למסחר של מניות פיקטיביות על ידי החברה.
סעיף 350 לחוק החברות, התשנ ט “- 1999 (להלן: “החוק”) מאפשר הטלת הסדר נושים על חברה שלא על פי בקשתה. החלטת השופט קבעה כי נוסח סעיף 350 לחוק המאפשר לנושים של החברה ובעלי מניותיה להגיש בקשה להסדר מלמד כי הפרשנות הנכונה של הסעיף אינה שוללת אפשרות של אישור הסדר ללא הסכמת החברה.
פרק (ת”א) 11478-06-13 אי.די.בי. חברה לאחזקות בע”מ נ’ כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו 17.12.2013)
במסגרת הדיון בבקשה לאישור הסדר נושים שהגישה אפריקה ישראל, התעוררה מחלוקת בין מחזיקי אגרות החוב לטווח ארוך לבין מחזיקי אגרות החוב לזמן קצר. הראשונים הצביעו בעד אישור ההסדר כאשר האחרונים טענו כי בהיותם נושים שהגיע למועד פירעון החובות לטובתם, נוצר ניגוד עניינים בין מחזיקי אגרות החוב לטווח קצר לבין מחזיקי אגרות החוב לטווח ארוך, המצדיק כינוסם של אסיפות נושים נפרדות. בהחלטתה אישרה כבוד השופטת ו. אלשיך את כינוסה של אסיפת מחזיקי אגרות החוב אחת בלבד. במקביל ראה לנכון בית המשפט להציג מעין “מנגנון הוון” המהווה בסיס לניסוחם של עקרונות חלוקה חדשים, שבמסגרתם יחולק למחזיקים של הסדרות הקצרות חלק הארי מסך כלל המזומנים שבקופת החברה כאשר עבור מחזקי הסדרות הארוכות יותר “יוקדשו” אמצעי תשלום אחרים עתידיים ותלויי אופיים המתמשך של יחסם עם החברה.
פרק (ת”א) 10344-11-09 אפריקה ישראל להשקעות בעמ נ’ הרמטיק נאמנות (פורסם בנבו 21.212.2009)
הלכה היא כי אין ליתן רשות ערעור על החלטותיהם של בתי משפט לפי חוק הבוררות אלא במקרים המעוררים שאלה בעלת אופי משפטי או ציבורי מיוחד, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים או כאשר נדרשת התערבותה של ערכאת הערעור משיקולי צדק ומניעת עיוות דין. המקרה שבנדון נופל בגדרם של המקרים החריגים המחייבים את התערבותו של בית משפט, שכן הותרת החלטתו של בית המשפט קמא על כנה עלולה לגרום לעיוות דין למבקשים.
רעא 7592/08 פי.די.די.יהלומים בע”מ נ’ I.DO.Diamonds Inc (פורסם בנבו 06.10.2008)